אז המזוודות כבר ארוזות, הכל מוכן. צריך רק לקחת את הבנות מביה"ס ומהגן, מקלחות, נשיקות פרידה למשפחות והופ - המסע הגדול עומד להתחיל.
16 שנים עברו מאז הטיול הגדול הקודם שלנו. שש עשרה שנים שבהם כל כך הרבה השתנה. אז היינו זוג צעיר, אחרי הצבא, תרמילאים בדרך לדרום אמריקה. אז נשארנו שם חצי שנה, תקופה שהייתה קסומה מאין כמותה.
מאז עברנו חתונה, אוניברסיטה, התמחות, קריירה מקצועית ושתי ילדות מקסימות שהצטרפו אלינו - ים לפני 7 שנים, ויולי לפני 3 שנים.
עכשיו, אחרי 16 שנים, עזרנו עוז, והחלטנו לקחת שוב פסק זמן בחיים. לא משהו בומבסטי, אבל חודשיים זו תקופה די מרשימה, לפחות בקנה המידה שלנו.
הפעם היעד - ניו זילנד, עם עצירה של שבוע בסידני, לפני, ושבועיים בתאילנד, אחרי.
כבר לא high school sweetharts בירח דבש בלתי מסתיים. אנחנו מצויידים בים, שמתגוררת בארץ החלומות, מלאת תום וטוב לב, אולם חולמנית ושלומיאלית למדי, ויולי, שלמרות שהיא נראית אפרוח מתוק להפליא, ובלתי מזיק בעליל, הרי שהיא מסובבת את העולם כולו, ובכלל זה כמובן גם אותנו, על אצבעה הקטנה. בנוסף, קיימת אצלה נחישות, שהיא בחזקת שליחות של ממש, שלא להותיר אף רגע אחד של דממה, כשהוא בלתי מנוצח.
חודשיים ימים, מתוכם 33 ימים בקרוואן, 24/7 - האם נצליח לשרוד?...
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה